בית הספר ללימודי פסיכותרפיה הוליסטית, ביה"ס לפסיכותרפיה הוליסטית

בית ספר ללימודי פסיכותרפיה הוליסטית, רוחנית, אנרגטית, גופנית, אינטגרטיבית, טראנספרסונלית.
ביה"ס לפסיכותרפיה בשיטת לוסקי, הוא בי"ס שמכשיר למקצוע טיפולי ששם דגש על טיפול באמצעות דיבור,
כאשר התהליך הטיפולי מכוון אל הרובד השכלי, כלומר שינוי המציאות באמצעות שינוי מחשבה, שינוי גישה,
שינוי ערכי, ואמונה ביכולת לחולל שינוי.
"מחשבה היא אפשרות שמעצבת אמונה שיוצרת מציאות". יצירת מציאות על פי 32 ערכי חיים אוניברסאליים.
על פי לוסקי העבודה ברובד השכלי חייבת לעבור דרך מסע האינטליגנציות כולו, כלומר עבודה
עם כל הרבדים: רוחני, שכלי, רגשי וגופני. טיפול בכל הרבדים הוא פסיכותרפיה הוליסטית.
המטפל הפסיכו תרפי בבית הספר לפסיכותרפיה בשיטת לוסקי משלב בעבודתו את כל ארבעת הרבדים:
את הרובד הרוחני הוא משלב באמצעות הרצון לתת. את הרובד השכלי הוא משלב באמצעות שינוי גישה.
את הרובד הרגשי הוא משלב באמצעות זיהוי חסרים רגשיים/ אהבה ומוצריה.
ואילו את הרובד הגופני הוא משלב באמצעות קביעת יעדים ומימושם תוך הפעלה של שנים עשר החושים.
מטפל אשר בתהליך הטיפולי, עובד עם כל ארבעת הרבדים ועם כל 32 האינטליגנציות,
הוא פסיכותרפיסט הוליסטי רוחני.

תוכנית לימודים -  בית הספר לפסיכותרפיה הוליסטית.

תוכנית הלימודים - בית הספר לפסיכותרפיה הוליסטית, כוללות:
למידה עיונית, תהליכים, התנסויות ותרגולים.
שילוב של לימודי חינוך, פסיכותרפיה, רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית, רפואה יהודית עם רפואה מדעית.
השיעורים נערכים באווירה ביתית, בקבוצות קטנות.
יום לימודים אחד בשבוע בבית הספר לפסיכותרפיה הוליסטית.
מונהג יום לימודים מרוכז אחד בשבוע במסלול רפואה משלימה, משולבת, בבית הספר לפסיכותרפיה הוליסטית.
התמחויות - בבית הספר לפסיכותרפיה הוליסטית.
לימודים והכשרה להתמחויות השונות בתחום רפואה משלימה, בית הספר לפסיכותרפיה הוליסטית.
מתבצעת כבר מהשנה הראשונה דרך עבודה אישית בקבוצה, במיזמים נבחרים, בתרגולים, בעבודה מעשית, קליניקה, פרקטיקום ובכתיבת התזה.

 

 להרשמה לייעוץ והכוונה, לבית הספר לפסיכותרפיה הוליסטית או להרשמה למלגה - לחץ כאן

הנה מאמר על ההבדל בין החינוך הדמוקרטי והחינוך בשיטת לוסקי

עקרונות החינוך הדמוקרטי
רשמה: ענת מליסדורף

החינוך הדמוקרטי מושתת על זכויות האדם, בהן הזכות לכבוד, חופש הבחירה, חופש הדיבור, חופש התנועה וכד'. בתי הספר הדמוקרטיים שונים זה מזה, אך כולם שואפים ליצור סביבה המאפשרת שמירה על זכויות האדם ועל החופש והעצמאות של הילדים, תוך מתן כבוד לכל חברי הקהילה. למרות ההבדלים, ישנם כמה מאפיינים משותפים לרוב בתי הספר הדמוקרטיים:
הבחירה
אחד הביטויים לשמירה על זכויות הילדים הוא זכותם של התלמידים להיות אחראים לסדר היום שלהם ולבחור מה יעשו עם זמנם ברוב בתי הספר הדמוקרטיים עקרון זה מבוטא דרך חירותם של הילדים לבחור בשיעורים ולהרכיב לעצמם את מערכת השעות שלהם. (4 - חופש).
זכות הבחירה פירושה שבית הספר מכבד את השוני בין הילדים ומאפשר להם לבטא את תחומי העניין שלהם. (6 – אחדות).
עיקרון הבחירה מבטא עיקרון אחר בחינוך הדמוקרטי, לפיו האדם יכול לכוון את דרכו בעצמו ולהיות אחראי לגורלו. (א' – רצון חופשי).
רב גילאיות
ברובה, תנועת החינוך הדמוקרטי איננה מאמינה בהפרדה פרטנית של ילדים על-פי גילם באמצעות כיתות אם, והתלמידים בוחרים את חבריהם ואת שיעוריהם כרצונם. הסיבה לכך היא התפישה לפיה כל אדם מתפתח בקצב שונה: ישנם ילדים שבשלותם השכלית מקדימה את הבשלות הרגשית שלהם, וכיתת אם גילית כופה עליהם חברה שאינה בהכרח מתאימה להם.
למידה רב גילאית מאפשרת להם ללמוד ולבלות עם ילדים שונים, המתאימים לרמתם בתחומים שונים.
יש הטוענים כי המפגש עם ילדים בגילאים שונים מעודד סובלנות בין הילדים ואת היכולת לקבלת השונה,
מפחית את האלימות האופיינית לבתי ספר שמרניים (במיוחד בישראל), ויכול להרחיב את המעגל החברתי של הילדים. (6 אחדות).

 להרשמה לייעוץ והכוונה, להרשמה למלגה - לחץ כאן

המבנה הארגוני בבית הספר הדמוקרטי
הרשות המחוקקת:
'''הרשות המחוקקת''' של בית הספר, ה"פרלמנט" או ה"אסיפה", קובעת את חוקי בית הספר בהצבעה דמוקרטית, שבה לכל חבר בקהילה קול שווה. בהרבה בתי ספר משתתפים ההורים בפרלמנט, יחד עם התלמידים והצוות. הפרלמנט הוא הסמכות העליונה בבית הספר, וברוב בתי הספר גם ההנהלה כפופה להחלטות המתקבלות בו בהצבעה. (ס' – רוגז/בטן – סובלנות).

הרשות המבצעת:
'''הרשות המבצעת''' של בית הספר מורכבת מוועדות, שכל אחת מהן אחראית על ניהול תחום האחריות שלה. הרשות המבצעת מוציאה לפועל את החלטות הפרלמנט, ומקבלת החלטות שוטפות בנוגע לתחומה. בוועדות חברים ילדים ומורים, ובחלק מבתי הספר גם הורים. (י' – מעשה – יצירה).

הרשות השופטת:
'''הרשות השופטת''' של בית הספר היא בדרך כלל ועדת המשמעת, שבה יכולים חברי הקהילה לתבוע את מי שהפר את חוקי בית הספר. לאיש בבית הספר אין זכות להעניש מישהו אחר, אלא דרך ועדת המשמעת. (פ' – ממשלה).

חלק מבתי הספר הדמוקרטיים משתמשים בגישור כאמצעי ליישוב סכסוכים בין חברי הקהילה.
הליך הגישור מאפשר להבין את מקור העימות וליישב אותו בהסכמה בין הצדדים, בלי סנקציות חיצוניות.

הרשות המבקרת:
'''הרשות המבקרת''' הפועלת בחלק מבתי הספר הדמוקרטיים בוחנת את תפקודם של הגופים האחרים ודואגת לשמירה על ההתנהלות הדמוקרטית של כל הרשויות ויישום חוקי בית הספר. ( 7- התבוננות).

החונכות:
מאפיין המשותף לרוב החינוך הדמוקרטי הוא מוסד החונכות. כל ילד בוחר אדם מבוגר מצוות בית הספר, עמו הוא נפגש בקביעות ומשוחח איתו על עניינים אישיים ולימודיים, משתף אותו בחוויות ומתייעץ עמו.
(ר'- שלום ), (7 התבוננות), (ס'- רוגז/בטן) (ת' – חן) – החונך תוך קבלה מלאה של כל ילד מאפשר לילד באמצעות ההתבוננות עצמית והעלאת ההתרחשויות למודעות העצמית לפתח את יכולת התרגול, ההפנמה, האימון האישי, ויכולת פעולה מתוך אמונה.

בחירה עצמית:
תכנית הלימודים נקבעת על פי בחירתו העצמאית של התלמיד, בסיוע יעוץ והדרכה של צוות ביה"ס, לשם טיפוח אחריותו של התלמיד על בחירתו ( קיום התוכנית – וקצב ההתקדמות ). (4-חופש)
בתהליכי הבחירה של התלמיד, ממלא צוות ביה"ס תפקיד של שותף ותומך.
הערכה אישית:
הערכת עבודתו של התלמיד מתבצעת באופן שוטף. ההערכה ניתנת על עבודת התלמיד ביחס למטרה שהציב לעצמו וביחס ליכולתו, ולא יחסית לתלמידים אחרים. הלימודים אינם תחרותיים וההישגיות נשענת על פיתוח כושר שיפוט פנימי ולא עפ"י שיפוט חברתי חיצוני בלבד. (ג' – עושר).

לסיכום:
החינוך בבתי הספר הדמוקרטיים מושתת על החלטה גורפת של כל סגל המורים והחונכים לערכים של אהבה, כבוד, חופש וקבלת כל ילד וילד באשר הוא תוך שימת דגש על חיזוק האינדיבידואל.
זיהיתי מס' רב של אינטליגנציות בתפיסת עולם זו בראש ובראשונה ניכר כי החינוך נעשה תוך אהבה וממניע וכוונה טהורים.

3 – אהבה - ביה"ס מנוהל מתוך אהבת התלמידים והרצון בהצלחתם ואושרם .
ד' – זרע - כוונה נכונה וממנה תצמח בעתיד התוצאה. – ילדים מאושרים.
6- אחדות - קבלת כל תלמיד באשר הוא היא שיוצרת אחדות והרמוניה.
ר'- שלום - קבלת כל אחד יוצרת את תחושת השלם והשלמות בכל תלמיד.
4-חופש - מתן החופש לכל תלמיד לבחור במקצועות המעניינים אותו .
7- התבוננות- ללמד את התלמיד ללמוד דרך התנסויותיו שלו.
פ'- ממשלה - הסגל משוחרר מידענות וצדקנות מול התלמיד. (לא קיים במערכת החינוך הפורמאלית).
ס' – רוגז/בטן - הכשרת התלמיד ליכולת תרגול הפנמה ואמון אישי ופעולה מתוך אמונה.
נ' – הלוך/דרך - תהליך הלמידה הוא היעד ולא הציונים.

תפיסת העולם בבית הספר הדמוקרטי מאפשרת לכל ילד וילד ללמוד לקבל את עצמו ולחזק את הצדדים החזקים והדומיננטיים שבו תוך מתן דגש והבנת הייחודיות שלו, ולא להיות רק עוד חלק ממערכת הומוגנית ותבניתית. בזכות תפיסת העולם הדוגלת בסובלנות, קבלה, לומד הילד לשכלל את היכולת לתרגול, הפנמה ואימון אישי, ויכולת פעולה מתוך אמונה.
יכולות אלה מאפשרות בסופו של דבר לכל ילד להגיע בקצב שלו למקום אליו שואפים כולנו להגיע -
להיות ברצון החופשי – בהבנה כי כל אחד בעצמו משפיע על עולמו ולא אף אחד אחר.
מוגש ע"י ענת מליסדורף (מחזור 18)
מקורות מידע – אתר ביה"ס הדמוקרטי ביפו.