לתאריכי ימים פתוחים

העצמה וריפוי אישי

קורס רייקי מאסטר

כותבים עלינו בעיתונים

תעסוקה לבוגרים
עלון - מכללת לוסקי
עלון - לוסקי טבעי
כתבה תרופות לוסקי
שאלות נפוצות
יתרונות שיטת לוסקי
מצגת רפואה משולבת

הנחיית קבוצות בשילוב אמנויות
 

על פי הרפואה המשולבת בשיטת לוסקי,
קיים קשר מובנה בין הנחיית קבוצות לבין התהליך הטיפולי.
כאשר אתה מטפל, אתה גם מנחה קבוצות. וכאשר אתה מנחה קבוצה, אתה גם מטפל.
כל מנחה טוב יודע באיזה מצבים רגישים וטעונים נמצאים, לעיתים, חברי הקבוצה.
במצבים טעונים אלה מנחה קבוצה זקוק לכלים טיפוליים כדי להתמודד היטב  עם המצב הטיפולי בקבוצה.
כל מטפל טוב יודע שהטיפול האמיתי מתבצע על ידי המטופל עצמו, והמטפל צריך להנחות את המטופל,
כלומר לתת לו כלים הנחייתיים בדרכו אל הבריאות השלמה.
מכאן שהמטפל חייב לרכוש כלים עבור הנחיית קבוצות.
ואילו מנחה הקבוצה חייב לרכוש כלים טיפוליים לעבודה נכונה עם הקבוצה.

האדם הוא ישות שלמה אחת בה מתקיימים קשרי גומלין דינאמיים בין גוף לנפש
וכן בין הנחיית קבוצות וטיפול בארבעה רבדים – גופני, רגשי, שכלי ורוחני. לכל אדם יש כוחות ריפוי פנימיים שניתן להעצימם ולכוונם לביצוע עבודת הריפוי בקבוצה במסגרת הנחיית קבוצות, או בתהליך הטיפולי האישי. מחלה קשורה בהפרת האיזון העדין הקיים בין גוף לנפש.
לכן השאיפה הראשונה בתהליך הנחיית קבוצות היא להגיע לנקודת שיווי המשקל כדי לאפשר לכוחות הריפוי הפנימיים האצורים בכל אדם מצע טוב ותנאים הולמים לפעולה. השאיפה להרמוניה ואיזון קיימת לא רק בזמן חולי, היא חיונית אף יותר כדי לשמר את הבריאות ולמנוע התפתחות מחלות.
תפיסת עולם הוליסטית זו הביאה את מכללת לוסקי למסקנה המתבקשת - מקצוע הנחיית קבוצות במכללת לוסקי משולב עם המקצוע הטיפולי.
תוכנית הלימודים במגמה לרפואה משלימה משולבת, משלבת הכשרת מטפלים והכשרת מנחים ביחד, באותה המגמה.
הנחיית קבוצות ופסיכותרפיה רוחנית במשולב.
 

העבודה במסע הנחיית קבוצות הוא מסע פנימה אל תוך העצמי.
מסע הנחיית קבוצות, מחייב התנתקות מהידוע והליכה אל הבלתי נודע.

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" בראשית פרק י"ב פסוק א'

לך לך, פירושו לך אל תוך עצמך. ההליכה פנימה, במהלך הנחיית קבוצות,
מחייבת עזיבה של מה שאתה מכיר.
לעזוב את מה שאתה מכיר בארצך ובמולדתך, לעזוב מה שאתה מכיר מבית אביך ולך אל משהו שכבר תראה כאשר תגיע לשם.
הנחיית קבוצות, אתה עוזב את המוכר והידוע אל הבלתי נודע.
הנחיית קבוצות, אתה עוזב את הוודאות אל חוסר הוודאות.
מסע הנחיית קבוצות יביא אותך אל מה שלא ידעת שלא ידעת ושם, בתהליך הנחיית קבוצות, תגלה פן חדש של האישיות שלך, הנחיית קבוצות, הוא תהליך בו מתחולל שינוי אמיתי.

זו הדרך של מכללת לוסקי בתפיסת הנחיית קבוצות, זו הדרך הייחודית של הנחיית קבוצות הנכונה מאז ומעולם.
 

כיצד עבודת הנחיית קבוצות מתבצעת ?
חברי הקבוצה מביאים אל הנחיית קבוצות את הנושאים לדיון בעוד מנחה הקבוצה מסייע לקבוצה להבין דבר מתוך דבר, לשאול שאלות מתוך ידיעה שהפתרון נמצא אצל כל אחד מהמשתתפים, ממש בידיים.
השיטה: אחד המשתתפים בקבוצת הנחיית קבוצות משתף ממה שחווה בתהליך ומיד (או לאחר רישום החוויה ביומן) כל אחד מחברי הקבוצה, הנחיית קבוצות, משתתף בדיון בדרך של התבוננות על מה שהוא ראה לעצמו מתוך מה ששמע. כל משתתף, הנחיית קבוצות, מתחיל את השיתוף שלו במשפט "מתוך מה ששמעתי, ראיתי לעצמי כמה דברים..." הדרך הזו, של הנחיית קבוצות, מבטיחה שכל אחד לומד מהניסיון של כל אחד בקבוצה ללא התערבות בתהליך של האחר. (לא לאפשר מתן עצות של משתתף אחד לשני, דבר שיוצר התנגדויות בקבוצה).
אפשרות נוספת להתחיל דיון הנחיית קבוצות כאשר מנחה הקבוצה מספר סיפור שיש בו אתגר, התמודדות עם קושי וכאב לא פתור ומייד אחרי הסיפור הוא מבקש מקבוצת, הנחיית קבוצות, לשתף, כל אחד ממה שהוא ראה לעצמו.
בסוף השיתופים מנחה הקבוצה ממשיך את הסיפור שבו הוא פתח את התהליך ונותן לו פתרון חיובי יצירתי אחד ושוב הוא מבצע סבב שיתופים.
הנחיית קבוצות היא כמו תזמורת, ומנחה הקבוצה הוא המנצח. תזמורת טובה, הנחיית קבוצות, יכולה לנגן בעצמה את היצירה, אולם המנצח מאפשר לחברי התזמורת להגיע לאיכויות ולמקומות שרק הוא רואה מהמקום בו הוא נמצא. כל מנצח תזמורת - מנחה קבוצות, ראוי לשמו הוא דוגמא אישית של נגן של הנחיית קבוצות.
בקבוצת התפתחות מנחה קבוצות שואל את השאלות לאחר שראה את התשובה ויודע איך השאלות יובילו את הקבוצה לראות דבר מתוך דבר ו"להרוויח" את התשובה בעצמם. (ללא "לחם ביזיון")
שאלות הנחיית קבוצות באות להאיר לקבוצה על אפשרויות נוספות להתבוננות.
לאחר שהקבוצה ראתה דרך השאלות, על מנחה הקבוצה לפתח את הנושא תוך אמירה של העמדה האישית, ביטוי אישי, דוגמא אישית לקבוצה של הנחיית קבוצות.
 

ריפוי דרך תהליכים בקבוצת הנחיית קבוצות
עובדה שכל משתתף נכנס לתהליך הנחיית קבוצות בלי מחשבה, בלי שיפוט, בלי הכנה מדוקדקת מה "אני הולך לעשות", "איך זה ייראה בעיני אחרים", מה יהיה אם אכשל"?, דווקא מהמקום הזה, זה היה אפשרי. היכולת להאמין בעצמי ובתהליך הנחיית קבוצות היא שאפשרה לתהליך להתרחש בדרך מופלאה.
רק מהמקום הזה נוכחתי בעוצמת היצירתיות ובכוח הריפוי שהאמנות מעניקה. ריפוי דרך אמנות ויצירתיות היא דרך פשוטה כל כך וזמינה כל כך שזה מופלא בעיני. ראיתי איך אמנות מרפאה אנשים, ראיתי שככל שאני מאמין לתהליך, מתמסר יותר לתהליך, נכנע לחלוטין להתרחשויות, כך האהבה שבי מתחזקת ומתעצמת. כך עוצמת האנרגיה גוברת וכוח הריפוי נוכח בעוצמה גדולה יותר. ה"כניעה" שלי לתהליך הייתה אפשרית כאשר אמרתי לעצמי "הרגע הנוכחי הזה הוא הרגע החשוב ביותר בחיי", בטחתי בתהליך ובטחתי בעצמי, ידעתי שהציור שלי יראה לי משהו שלא ראיתי קודם מעולם, ידעתי שהעובדה שאני עושה את העבודה שלי מתוך אמונה חזקה תסייע לי להבין מי אני, ידעתי שמשהו טוב עומד להגיע. תשומת הלב שלי וההתבוננות הממוקדת בכל מה שסביבי ובעצמי במהלך התהליך חיזקה את הידיעה שאני במקום בטוח לחלוטין. כל התהליך היה תהליך מרפא ומועיל בדרך שרק מי שחווה את החוויה יוכל להבין באמת.
מילים הם שפה שניתן לתרגם לציור ואחר כך לתרגם את הציור לריקוד ושוב לתרגם את הריקוד לשירה ואחר כך לחזור ולבטא במילים את השירה. אבל שיר אינו מילים ומילים אינם ציור או ריקוד או אכילה, או מגע. לכל פעולה אמנותית יש שפה שנוגעת ברובד אחר במהות האדם. כל שפה נגעה בי בדרך ייחודית וברובד שונה. אני יכול לתרגם שפה אחת לשפה אחרת בדרך שרק אני חש באמצעות השפות השונות את האפשרויות השונות שאני מכיל. אבל לעולם איני יכול לבטא במילים ריקוד, וריקוד אינו יכול לעולם להביע את מה שציור או פיסול יכולים להביע. הבנתי שאני יכול לתאר במילים את התחושות שלי מהעבודה שעשיתי כאשר ציירתי את הציור, אבל זה לא יהיה לעולם כמו לצייר. מילים הם מילים וציור הוא ציור ולמרות שאני יכול לתרגם שפה אחת לשפה אחרת. אין תחליף להתנסות בכל השפות שהבריאה העניקה לנו. הילינג אפשרי דרך כל שפה אמנותית. מתוך העבודה בשפות אמנותיות שונות אני יכול לומר שכל שפה מרפאה בדרך שונה וייחודית. לכל שפה יש את המקום המיוחד בו היא יכולה לעשות מה ששפה אחרת אינה יכולה.
ריבוי בפעילות אמנותית על גווניה הרבים יאפשר נגיעה ברבדים שונים ורדומים, יעיר אותם ויאפשר להם לבטא את עצמם דרך האמנויות השונות לצורך ריפוי.
נטלי רוג'רס בספרה "The creative connection" אומרת: "כאשר מתרגלים אמנויות לצורך ריפוי עצמי או למטרות טיפוליות, אנחנו לא צריכים להיות מוטרדים מהמראה היפה של האמנויות, מהדקדוק ויכולת הכתיבה, או מההרמוניה המתקבלת מהשיר. אנו משתמשים באמנויות כדי לשחרר, כדי לבטא את עצמנו, ולהירגע. אנחנו יכולים לגעת בפנימיותנו דרך למידה של הסמלים והמסרים המטפוריים. האמנויות מדברות אלינו, אם רק נאפשר למסרים להגיע אלינו " העצה של רוג'רס הנחתה אותי לאורך כל עבודתי. היה לי ברור שלא טיב הציור, איכות השירה שלי הם שיעשו עבורי את העבודה, אלא דווקא היכולת לבטא את עצמי ללא חשש איך אני נראה ומה התוצאה ה"אמנותית" המתקבלת היא שאפשרה את הביטוי האישי. לעיתים מצאתי את עצמי נוזל כולי מכל מקום אפשרי ודווקא שם היו כמה חברים בקבוצה שהתקרבו מאוד וביטאו את אהבתם בדרכים שונות כולל חיבוק קרוב.
"לבטוח בתהליך" זו עצה נפלאה שחזר עליה פרופ' שון מקניף פעם אחר פעם. לו לא הייתי נותן אימון בתהליך, לא הייתי יכול להגיע לשלב האינטגרציה ולהבין את כל התהליך. היו רגעים בהם ריחפה השאלה "לאן הוא לוקח אותנו?" ושמעתי אותו אומר : "בריאות היא ללכת אחרי ההבטחה" המידע האנושי מכפיל את עצמו אחת לשנתיים, רק הדי אן איי מכיל הכול. רובו של המידע שאדם צובר במהלך חייו האישיים נמצא בתת מודע. לתהליכים עם אמנויות יש את היכולת לחשוף את המידע המצוי בתת מודע. המידע הזה רוצה לצאת. הוא לעיתים זועק "תנו לי לצאת"
תרפיות הוליסטיות המשלבות אמנויות והתנסויות באמנויות חושפות את מה שעומד מאחורי ההתנהגות. הן חושפות את הסיבה, ואת מה שעומד מאחורי המחשבה. האמנויות אינן עוסקות בסימפטום שהוא כידוע נראה כאן ועכשיו. ולכן העבודה באמנויות אינה מראה תמיד תוצאות שאפשר להעלות אותן אל המודע כאן ועכשיו. תת המודע הוא כמו צל, כמו הציור והריקוד, התנועה ויתר האמנויות. הן מוכנות להיחשף ולהתגלות אבל רק ממקום מחבואם. הן משחקות את המשחק שהחיים הבטיחו. תת המודע אינו מוכן לקחת את החיים ברצינות אבל הוא בהחלט מוכן לשחק ברצינות. תת המודע רוצה לשחק, הוא מתחבא מאחרי הציורים, הפסלים, הריקוד, התנועה הכתיבה והמחזה. הוא רוצה לשחק. ואם אתה כמטפל או מורה אוהב לשחק יתכן שכל מה שאתה צריך לדעת על המטופל שלך יהיה גלוי לעיניך דרך המשחק.

בקורס הנחיית קבוצות בשילוב אמנויות, אחר, בו השתתפתי, שהנחה פרופ' מיטשל, הוא אמר בפשטות "אנחנו הולכים לשחק ביחד". זו הכותרת המדויקת ביותר ששמעתי מעודי הקשורה לבריאות הנחיית קבוצות. ואמנם גם בעיני טיפול דרך אמנויות הנחיית קבוצות הוא משחק. פרופ' מיטשל אמר משפט נוסף שנחרת עמוק בתודעה שלי "מורה לא אומר מה לעשות ומה לא לעשות, מורה צריך להראות לך איך להיות מודע, המודעות תגיד לך מה עליך לעשות"

שלדון ב. קופ (1999, עמ' 185) בספרו "אם תפגוש את הבודהה בדרך הרוג אותו" אומר: "באם הוא עולה רגל או נוסע המחפש שילמדו אותו את האמת (או משהו) התלמיד לומד רק שאין דבר שמישהו אחר יכול ללמד אותו. הוא לומד, אחרי שהוא מוכן לוותר על כך שילמדו אותו, שהוא כבר יודע איך לחיות, שזה כלול בסיפור שלו.
הכל הוא בדיוק מה שנראה שהוא! אין שם משמעויות נסתרות. לפני שהוא מגיע להארה, אדם קם בכל בוקר ועובד כל היום בשדותיו, חוזר הביתה לאכול ארוחת ערב, הולך למיטה,
עושה אהבה עם אשתו, ונרדם. אבל אחרי שהשיג הארה, אדם קם בכל בוקר ועובד כל היום בשדותיו, חוזר הביתה לאכול ארוחת ערב, הולך למיטה, עושה אהבה עם אשתו, ונרדם.
דרך הזן לראות את האמת היא מבעד לעיני היום – יום שלך. זה רק הפקפוק חסר הרגש בחיים כמו שהם שמסבך אדם בקשרים. אדם לא זקוק לתשובה כדי למצוא שלווה. הוא צריך רק להימנע, לחדול מהטלת הספק המיותרת, הריקנית. סוד ההארה הוא - כשאתה רעב, תאכל, וכשאתה עייף, תישן.
המאסטר של הזן מזהיר: "אם תפגוש את הבודהה בדרך, הרוג אותו!" אזהרה זו מצביעה על כך שכל משמעות שבאה מחוץ לעצמנו איננה אמיתית. כל אחד מאיתנו כבר השיג את דרגת הבודהה. עלינו רק לזהות זאת. פילוסופיה, דת, אהבת המולדת, כל אלה אלילים ריקים. המשמעות היחידה בחיינו היא זו שכל אחד מאיתנו מביא אליהם. הריגת הבודהה בדרך, פירושה להרוס את התקווה שכל דבר מחוץ לעצמנו יוכל להיות המאסטר שלנו."
התהליך, כמו הגוף, הוא הדבר האישי ביותר שלי, והסובייקטיבי ביותר. הוא חכם וזוכר, הוא אינו משקר ואינו עושה מניפולציות. כאשר הוא כואב הוא כואב. הוא המשרת הנאמן ביותר שלי, הוא מתמיד ומתאמץ ועושה גם את העבודות השחורות וגם את כל העבודות העדינות עבורי, הוא נעים ומלטף ומענג. הוא יודע לעשות אהבה, הוא אמיתי בלי סיפורים. הוא הבית שלי והמקדש שלי. הוא לומד ויודע איך ללמוד. הוא המורה הטוב ביותר שלי. הוא המאסטר שלי, אין צורך לחפש בחוץ.
 

דע את עצמך בעבודת הנחיית קבוצות
דע את עצמך דרך המשוב המתקבל מהתבוננות בטבע, בהתנסויות שלך ובבני אדם סביבך" -
ערך הליבה הראשון בשיטת לוסקי, המייצג את עולם הרוחני.

המשתמע מהמשפט הזה הוא שהדרך בה אתה מתייחס ומתבונן בטבע ובבני אדם סביבך מעידה על הגישה שלך ועל העמדה שלך. העמדה שלך נוצרה כתוצאה מההתנסויות שלך ומהשפעות הסביבה עליך.
העמדה שלך באה לידי ביטוי בקבוצת ההתפתחות, הנחיית קבוצות, בחדר מוגן ותומך אותו מאפשר מנחה הקבוצה והעמדה הזו מופיעה גם במציאות בחוץ. בשני המצבים זו אותה המציאות הנוצרת כתוצאה מעמדה שלך.
המציאות כפי שהיא משתקפת בעיניך היא מי שאתה, הדרך בה אתה מדבר ומתייחס אל בני אדם גורמת להם להגיב בדרך מסוימת. אתה יכול להבין מי אתה דרך המשוב שאתה מקבל מהסביבה שלך. במשוב שאתה מקבל מהסביבה יש את עמדת הסביבה וגם את העמדה שלך, אתה תמיד חלק מהתהליך ואתה משפיע עליו באופן שהוא יכול להשתנות. מכאן שההתבוננות בטבע ובאנשים סביבך היא שיעור לדעת איך אתה משפיע על הסביבה שלך.
האהבה שאתה מקבל מאדם אחר מעידה על היכולת שלך לקבל אהבה. באותה מידה הכעס של אדם אחר כלפיך מעיד על היכולת שלך ליצור תנאים של כעס עבור אחר. בכל מקום בו אתה נמצא אתה משפיע על המתרחש בדרך שלא תמיד מובנת לך, אבל אתה משפיע. העובדה הזו מחייבת התבוננות והתייחסות אל הסביבה שלך כאל משוב, מראות שלך, סימני דרך, תמרורים ואורות בדרך שלך אל הצמיחה.
כאשר תקבל את העובדה שאתה חלק מכל תהליך ומכל התנהגות אנושית שהתרחשה בסביבתך. כאשר תקבל את העובדה שיש לך את היכולת להשפיע ואף לגרום לשינוי בהתנהגות הסביבה שלך רק בעובדה שאתה מתבונן בדרך מסוימת על המתרחש, אז תוכל לשכלל את שלוש האינטליגנציות הרוחניות (הרצון לתת, הרצון לקבל והרצון החופשי). אז יהיה לך כלי לצמיחה מתמדת, לתחזוקה ושכלול בלתי פוסקים.
כאשר תרכוש את היכולת להתבונן, תתפתח יכולת קבלה ושלום פנימי, שלווה ושקט. האהבה שלך לעצמך תגדל והשמחה הפנימית תתבסס.
מהמקום הזה תוכל ליצור אהבה עם הסביבה ועם ההתנסויות שלך.
עבודת המודעות הזו היא עבודת קודש והיא מתקיימת בכל מפגש במהלך השנים בהם תלמד במכללת לוסקי, במסגרת הנחיית קבוצות ובכל השיעורים האחרים.
 

כותב המאמר: ד"ר דני לוסקי, יוצר ומפתח שיטת לוסקי.
אתר מכללת לוסקי: http://www.lousky.co.il

 

לתוכנית לימודים - הנחיית קבוצות בשילוב אמנויות