קשר בין התיאוריה הקוגניטיבית בפסיכולוגיה חברתית ובין שיטת לוסקי

מאת: גלית קופמן.

בבסיס התיאוריה הקוגניטיבית עומדת ההנחה כי פעילויות מנטאליות של האדם הן הקובעות את התנהגותו החברתית. אלה הם תהליכים קוגניטיביים, כגון תפיסה, זיכרון, שיפוט, פתרון בעיות וקבלת החלטות. התיאוריה גורסת כי בתווך בין הגירוי החיצוני לבין ההתנהגות האנושית עומדים תהליכי חשיבה: לא רק שאנו פרשנים פעילים של המסרים החיצוניים אלא גם בוחרים את תגובותינו בהתאם.
הגישה הקוגניטיבית לפסיכולוגיה החברתית הושפעה מתנועת הגשטאלט בפסיכולוגיה (הידועים בזרם הם Koffka ו- Kohler ), הגורסת כי האדם מגיב לתבניות/מכלולים של גירויים ולא לגירוי בודד מהסביבה. הכוונה היא שהמידע המתקבל מבחוץ מקבל משמעות רק כשהוא מקושר למערכת משמעויות כלשהי שהוא מעוגן בתוכה. צריך לבחון את המאקרו על מנת להבין את המיקרו.
התיאורטיקנים של הגישה (;Cantor & Kihlstrom, 1981 ; Fiske &Taylor, 1991 Markus & Zajonc, 1985 ; Wyer & Strull, 1984 ) רואים את האדם כפעיל בבחירת ומתן משמעות לגירוי. לפי השקפה זו, האדם אינו תגובתי לסביבתו אלא בונה בצורה פעילה את עולמו. ראשית, אדם אינו יכול לבחון את כל מכלול הגירויים שמגיע כל פעם מהסביבה, על כן מסנן את המידע החשוב ומתעלם מהשאר. שנית, האדם שולט בצורה אקטיבית בבחירת תבנית לפיה יפרש את המידע. לכן אנשים שונים יתפסו באופן שונה לגמרי מראות זהים.

מבנים/תבניות קוגניטיביים cognitive structure
מושג מרכזי בגישה זוהי תבנית קוגניטיבית, המתייחסת לכל צורת ארגון בין קוגניציות (תפיסות ואמונות). כיוון שבין הקוגניציות קיימים קשרי גומלין, התיאוריה מציעה הסבר כיצד בנויות ומאורגנות בזיכרון וכיצד משפיעות על השיפוט.
התבניות הבסיסיות הן סכמות schemas (צורה/מבנה ביוונית). אלה הן בעצם סקיצות של הידע שלנו על אנשים וחפצים. אלה הן בעצם עמדות על איך הדברים מאורגנים בעולם. למשל, קיים בראשינו מושג על מכלול התכונות שצריכות להתקיים אצל תלמיד משפטים (אדם ממוקד, היגיוני, ייצוגי), כמובן שתבנית זו מתקיימת גם ביחס עורכי דין שפגשנו בחיינו. אם נראה מישהו שאינו הולם את התבנית, נגיב בהפתעה וחוסר איזון קוגניטיבי.
חשיבות הסכמות גדולה כי היא עוזרת לנו להבין את הסביבה: כאשר פוגשים באדם חדש, אנחנו מקבלים רושם על מיהו האדם שפגשנו. מעבר לצפייה בהתנהגותו, אנחנו מסתמכים על מידע מהעבר על אנשים דומים שפגשנו ומייחסים חשיבות בהתאם לסיטואציה. הסכימות מסייעות בידינו לאחסן את המידע בצורה יעילה ומהירה ומנחות אותנו בתפיסת ושיפוט אחרים.
עקרון ההלימה principle of consistency)  Heider, 1958; Newcomb, 1968).
הנטייה של אדם היא להחזיק באמונות ועמדות שמתיישבות אחת עם השנייה, אחרת נחווה קונפליקט פנימי. לצורך השבת האיזון, יתעורר צורך בשינוי אחת העמדות או האמונות או המערכת כולה, עד שיושב הקונפליקט הפנימי. בין התיאוריות הגדולות בתחום ההלימה הן תיאורית האיזון הקוגניטיבי ותיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי.
התיאוריה הקוגניטיבית תרמה רבות לפסיכולוגיה החברתית בתחומים של דימוי עצמי, תפיסות וייחוס, שינוי עמדות, ניהול רשמים ותפיסת קבוצה.

לגישתו של לוסקי, האדם הוא ישות המתקיימת ב- 32 אינטליגנציות על פני 4 רבדים (3 נסתרים – רוחני, שכלי ורגשי ו-1 גלוי – הפיזי). יחסי הגומלין ביניהם והשאיפה לאיזון מעצבים את אישיותו ומשפיעים על התנהגותו.
12 החושים שהם כישורי החיים ברובד הפיזי הם אלה המסייעים בידינו לקלוט ולעבד את העולם. המידע העובר בערוצי החושים מטפס מעלה מעלה ומתיישב על גופי הרגש ושכל: אלה הן העמדות והאמונות. עולם הרגש הוא עולם אהבה ומוצריה – הרצון להיות באהבה לעומת הפחד. הוא יושב על 10 כוחות פנימיים, וביניהם החופש לבחור וכושר החשיבה הבורא עולם. הרובד הקוגניטיבי של לוסקי הוא עולם של מחשבות ,עמדות ורעיונות לגבי העולם, העצמי והיחסים ביניהם. מנוהל על ידי 7 מורים – גישות חינוכיות. העמדות והאמונות נרכשו במהלך השנים בתהליך לבישת הקליפות הבונות את ההגנות על האני העדין והשברירי בתהליך התפתחותו. על כל התזמורת הזו מנצחת הרוח – הרצונות המנתבים את אנרגית החיים– הרצון לתת, הרצון לקבל והרצון להיות באיזון ביניהם- הרצון החופשי.

בבחינת התיאוריה הקוגניטיבית להסבר ההתנהגות האנושית אל מול גישת לוסקי, קיבלתי את הרושם שאני מבצעת zoom-in על התיאוריה של לוסקי. התיאוריה בקוגניטיבית מתמקדת מחד ברובד השכלי/קוגניטיבי/ מנטאלי ומאידך גורפת אל תוכה תהליכים המתרחשים ברבדים אחרים.
פעילויות מנטאליות של האדם הן הקובעות את התנהגותו החברתית: הרובד השכלי הינו חזק ביותר, הוא שולט ברגש והוא מחסום התודעה אל הרוח. התפיסות והעמדות שלנו הן עמוד התווך בין עולם הרוח לבין הגוף. נראה כי התפיסה הקוגניטיבית פוסחת על החלק הרגשי של בנית הסכמות, כאשר בגישתו של לוסקי הקשר עמדה –אמונה חזק ביותר. התיאוריה הקוגניטיבית מתייחסת לאמונות ורגשות ויחסי הגומלין בינן לבין העמדות וההתנהגות (הרובד הפיזי), במיוחד בבואה לדון בדיסוננס הקוגניטיבי: הנטייה של אדם היא להחזיק באמונות ועמדות שמתיישבות אחת עם השנייה. במשולש עמדה-אמונה-התנהגות חייבת להיות הלימה בין הצלעות. אם קיימת אי הלימה באחת מהן, יתבקש שינוי לצורך איזון – בין אם באמונה, עמדות או בהתנהגות. כך גם בגישת לוסקי, האדם אינו יכול לחיות כאשר האמונות לא תואמות את העמדות או הגילוי. כאן נכנס גם אלמנט של תנועת האנרגיה של קבלה-נתינה, שחסר בגישה הקוגניטיבית. הדיסננס אם כן בגישת לוסקי יהיה בין הרבדים.
לא רק שאנו פרשנים פעילים של המסרים החיצוניים אלא גם בוחרים את תגובותינו בהתאם: עולם שלם של 12 חושים עומל על החישה של המידע החיצוני לפי לוסקי. הגישה הקוגניטיבית מתמקדת בקומץ קטן של מערכת הקלט- עיבוד-פלט ולצורך של עיבוד קוגניטיבי בלבד. אנו בוחרים איזו משמעות להעניק לדברים וכיצד להגיב: זהו חופש הבחירה (אינטליגנציה הנמצאת בין הכוחות הפנימיים ברגש). האם אנחנו בחופש אמיתי לפי הגישה הקוגניטיבית? האדם אינו תגובתי לסביבתו אלא בונה בצורה פעילה את עולמו. האדם אמנם אינו תגובתי לסביבה, אך הוא תגובתי לתבניות קוגניטיביות שבנה לעצמו, הקליפות שעוטפות את תפיסת עולמו.
צריך לבחון את המאקרו על מנת להבין את המיקרו: תהליך בנית הקליפות מרכזי בהבנתו את מבנה העמדות והאמונות והקשרים ביניהם. הגישה הקוגניטיבית מציעה גיחה אל תוך עולם החשיבה של האדם ומקשרת תהליכי חשיבה אלה לרובד הגלוי של ההתנהגות. מושג מרכזי בגישה זוהי תבנית קוגניטיבית, המתייחסת לכל צורת ארגון בין קוגניציות (תפיסות ואמונות).
לוסקי מבצע ניתוח מעמיק של 32 כישורי חיים על פני 4 רבדים, כאשר עולם החשיבה מקבל מעמד איתן אך אינו מתקיים למנותק משאר הרבדים, וקשור קשר אנרגטי חזק עם הרגש, החושים והרוח. הקוגניציות מקיימות יחסי גומלין לאו דווקא בינן לבין עצמן, אלא גם עם אמוציות, חושים ורצונות. החושים שלנו אינם משמשים לצורך מיון קוגניטיבי בלבד אלא בונים עולם שלם של חוויה רב-גונית. התגובות וההתנהגויות שלנו מושפעות אמנם מסכמות, אך מונהגות ע"י הרוח והרגש – הרצון החופשי, האהבה והשמחה.

ביבליוגרפיה
H. Andrew Michener & John D. DeLamater, 1994. Social Psychology. Chapter 1: Introduction to social psychology, "Theoretical perspectives in social psychology", pp. 12-14.
דני לוסקי, 2005. שיטת לוסקי: 32 אינטליגנציות בשילוב אומנויות.
אופיר סלע, 2007. הרצאות בקורס "32 אינטליגנציות".