חזון הרפואה המשולבת

שילוב הגישה המדעית, לפיה גוף האדם הוא מרכז החקירה האמפירית, עם הגישה ההוליסטית, הרואה את גוף האדם כהשתקפות למתרחש בנפש, הוא חזון הרפואה המשולבת.
הרפואה המדעית מתרכזת בהיבטים הפיסיים של המחלה ואינה עוסקת במערכות יחסים, תסכולים, פחדים, תכונות אנושיות, מחשבות ואמונות.
הרפואה ההוליסטית, מתייחסת לרבדים הקשורים למערכות יחסים, לתסכולים, לפחדים, לתכונות אנושיות, הרגלי חיים, מחשבות, ערכים ואמונות, כמקור לתקלות ולמחלות. חזון הרפואה המשולבת, הוא שילוב הגישות השונות לכלל טיפול משולב אחד.
הגוף אינו מתקיים כישות נפרדת, הגוף משקף את המתחולל בנפש. כל איבר בגוף מקושר למחשבות, לגישות ואמונות, לתחושות ורגשות, להתנסויות ולחוויות ובכל אחד מהם ליכולת לקבל על מנת לתת. חוסר הבנה של פעולת מנגנון "קבלה נתינה" הוא גורם סיכון ולמחלות. "לקבל לעצמו בלבד" כמו לאכול בלי להתפנות, כמו להצהיר על אהבה גדולה בלי מימוש פיסי, כמו לחוות פחד גדול בלי לשתף, כמו לקלוט חומר לימודי רב בלי שהות להפנים אותו או להעביר אותו הלאה. חוסר יכולת להעביר הלאה, חוסר יכולת לנוע בין הרבדים הוא גורם סיכון עיקרי למחלות. אחת התגליות של קארלוס קסטנדה היא שהעולם שבני אדם יכולים לתפוס דומה לבצל, ומערכת הפירוש שלנו מאפשרת לנו לתפוס רק שכבה אחת מהבצל (מגד 1998). עבור המטפלים ברפואה המשולבת, כל שכבות הבצל נגישות והן גם צריכות להיות חלק מהמורשת האנושית שלנו. העולמות האחרים המקבילים הם רבי תחומים, כאלה שאפשר לפעול ולהיאבק בתוכם, הם עולמות שבהם האדם יכול לחיות ולמות, ממש כמו ברובד הגופני.
בחזון הרפואה המשולבת, את הפחד מסלקים באמצעות אהבה. המטפל ברפואה המשולבת מתחיל כל טיפול בהתבוננות, כדי לראות דבר אחד, לפחות, שהוא אוהב אצל המטופל. הדרך הזו משחררת את הפחד ומבטיחה מערכת יחסים אחרת בין המטפל והמטופל. הרפואה המשולבת, מחייבת את עוסקים בה, להפגין מידה גדולה של פתיחות ואומץ לב, כדי להגיע להבנה וללמידה. "נעשה ונשמע" – המעשה הוא שיוצר את היכולת לראות, לשמוע ואף ליצור משמעות חדשה.
בחזון הרפואה המשולבת, בחדר המיון של מרכזים רפואיים, יהיה רופא בעל הכשרה בשיטות הוליסטיות, ומטפל הוליסטי שעבר, גם, הכשרה רפואית בסיסית. הרופא והמטפל יאבחנו את המטופל ויקבלו החלטה משותפת על המשך התהליך. כאשר בבדיקה מובחנת בעיה גופנית, מסלול הטיפול יהיה רפואי מדעי, ובמקביל או לאחר הטיפול ישולבו טיפולים בגישה הוליסטית - טיפול אישי בהתאמה לרובד, סדנת מודעות, קבוצת תמיכה, או קבוצת התפתחות. כאשר אין ממצאים פתולוגים גופניים, מסלול הטיפול יהיה בגישה הוליסטית, ובמקביל המשך בדיקות ומעקב בגישה המדעית. דרך זו מבטיחה שהמטופל יהיה במרכז. דרך זו מבטיחה, ניהול בריאות המטופל, במקום ניהול המחלה.
בחזון הרפואה המשולבת, בכל מרכז רפואי יהיה מרחב מקודש. מרחב מקודש הוא מרחב המוקדש לתודעה גבוהה, נקייה וטהורה המאפשרת עבודה בארבעה רבדים: ברובד הגופני, הרגשי, השכלי והרוחני. במרחב המקודש לא אוכלים ולא שותים, תהייה מוסיקה רגועה במשך כל היום, נרות דולקים, ציורים וצבעים שמחברים ל"בית", יהיו ריחות מרווה או קטורת לטיהור, יהיו אבנים, שמנים, וכלי נגינה. במרחב המקודש תיערך כל יום מדיטציה, הפעלות שונות, קבוצות תמיכה למטופלים ולמשפחות, סדנאות מודעות, מעגלי אהבה - מעגל הקשבה, מעגל נשים, מעגל גברים, מעגלים לפתרון תקלות וסכסוכים. הישיבה תהייה על הרצפה, על גבי כריות שמאפשרת חיבור הגוף לקרקע בזמן שהראש עולה, בדמיון, גבוה לשמיים.
בחזון הרפואה המשולבת, המטפל יאבחן את חוסר האיזון המופיע בגוף או בנפש. הוא יחפש את שורש הבעיה, הוא ינבור עד שימצא את הסיבה, יתבונן עד אשר יצופו הרווחים שהמטופל מפיק דרך המחלה. המטפל יאבחן דרך שורה של כלים לא פולשניים על פי הגישה ההוליסטית, והרופא יעמיק את האבחון כנדרש על פי הגישה המדעית.
אדם חולה הוא אדם שחי בחוסר איזון או בתחושה של חוסר. אדם בריא חי באיזון או בתחושה שאינו חסר דבר ולכן שמח בחלקו. כאשר החוסר או תחושת החוסר מתמשכת, האיזון מופר, מופיעים כאבים ויסורי גוף כאות ואזעקה, זהו מסר פנימי לעצור, להתבונן ולתקן. מחלה היא רצון שנוצר כתוצאה מחוסר שאינו מתממש לאורך זמן, או עודף שמציף את ה"כלי" וסודק או שובר אותו. שורש המחלה הוא שיבוש התקשורת בין הגוף לנפש - חור גדול בנשמה שיוצר חור קטן בגוף. זרעי המחלה מתחילים בפחדים שמקורם בעבר, בחוסר קבלה של הקיים שמקורן בהווה, דאגה וחרדה מהעתיד. כאשר מופיע כאב חזק יש לטפל מייד בגוף, בכל דרך, כדי לתת מענה מהיר לכאב, אבל יש להבין שמקור הבעיה לכשל בגוף נמצא ברובד הרגשי, או ברובד השכלי או ברובד הרוחני. בכל אחד מארבעת הרבדים יכולה להופיע חסימה של אנרגית החיים שתגרום לערעור שיווי המשקל ושיבוש ההרמוניה.
בכל מקרה של תקלה, כאב או מחלה בעולם הגופני, הסיבה והפתרון נמצאים באינטליגנציות שברובד הרגשי. בכל מקרה של מחלה בעולם הרגש, הסיבה והפתרון נמצאים באינטליגנציות שברובד השכלי. ובכל בעיה שמופיעה בעולם השכלי, הסיבה והפתרון נמצאים באינטליגנציות שברובד הרוחני. כאשר בעיה מופיעה בעולם הרוחני, הסיבה והפתרון שלה נמצאים באינטליגנציות שברובד הרוחני. כי הרוח נוצרה מרוח.
מחלה היא אוסף של אינטליגנציות חסומות או חסימה של נתיב אחד שיוצר שינוי בצירופים הטבעיים המאפשרים פעולה תקינה ומאוזנת. תופעות ברובד הרוחני, חוסר רצון לתת נגרמות מתחושת בדידות, אובדן דרך ותכלית החיים, פחד מנטישה, תחושת קורבן, תחושת נבגד, אשמה ובושה. המצב הזה יכול לגרום לתופעות ותקלות ברובד השכלי, כגון: קשיי ריכוז, דאגה, בושה, בלבול, שכחה, הערכה עצמית נמוכה, קושי וקשיחות בקבלת החלטות. מצב זה מסייע להתפתחות של תופעות ותקלות ברובד הרגשי, כגון: עצבות ועצבנות, מצבי רוח משתנים, דיכאונות, פחדים, כעס, תחושת חסך רגשי, רגשי אשם, תוקפנות, הסתגרות, אכילת יתר, עישון מוגזם, שתייה והלקאה עצמית, בעיות בתקשורת, האשמת אחרים, קנאה ושנאה. כל אלה בסופו של תהליך יגרמו ברובד הגופני למחלות ותקלות, כגון: עייפות, כאבי ראש, יובש בפה, הקאות, בחילות, רעד, שלשולים, קשיים בדיבור, חריקות שיניים, אין אונות, שפיכה מהירה, לחץ דם, בעיות לב, כיב כיבה, אסטמה, סרטן, סכרת, אבדן מקום העבודה, כשלון בעסקים, כשלון בחיי נשואים, מערכות יחסים הרוסות עם הסביבה, הידרדרות לפשיעה, שתייה, עישון, סמים ואובדן המערכת החיסונית.
בחזון הרפואה המשולבת, כל פעולה אנושית מכוונת, היא מעשה אמן ופעולת ריפוי healing.
אנשים רבים מרפאים את עצמם באמצעות פעולות פשוטות כמו: שינה, צחוק, בכי, הליכה, תזונה, ציור, כתיבה, משחק, סרט, מגע, אהבה, דיבור, שיתוף, הקשבה, סליחה, חלומות, חיבוק, מדיטציה, חמלה (כולן תרופות הוליסטיות). בכל פעולה אנושית פשוטה יש כוח של ריפוי. הרפואה המשולבת שואפת לאיזון בין הרצון לקבל ובין הרצון לתת, כדי לאפשר לכוח החיים ולרצון החופשי לזרום בכל אחת משלושים ושתים האינטליגנציות. המטפל שקיבל הכשרה ברפואה משולבת, יפעל באמצעות שיטות הטיפול שהוכשר להן ברובד הגופני (גם רפואה מדעית), וכן ברובד הרגשי, ברובד השכלי וברובד הרוחני (סל טיפולים) כדי לפתוח את החסימה שגרמה למחלה. פתיחת ערוצי האנרגיה החסומים, תגרום לתיקון הצופן הגנטי שגרם להופעת המחלה. הרצון של המטופל לתקן, למצוא ייעוד ותכלית לחיים, וכן האמונה ביכולתו לרפא את עצמו ולהתחיל הכל מהתחלה, הם עקרון בסיסי להעצמת כוח החיים, והם התרופה וה"נס" הטיפולי המיוחל.

כותב המאמר: ד"ר דני לוסקי, יוצר ומפתח שיטת לוסקי.