מבחנים השלכתיים - Projective Testing

הילד ניגש אליך ומבקש שתצייר לו עץ. אתה לא משקיע הרבה מחשבה, אלא מצייר את העץ הראשון שעולה בדעתך: ברוש, עץ מלא תפוזים  או שקדייה. כביכול רק עזרת לילד, אבל למעשה, אפשרת לו הצצה אל מבנה אישיותך, תפיסתך העצמית ורגשותיך.

אחת הדרכים המקובלות בתחום הפסיכולוגיה להערכת האישיות היא בעזרת מבחנים השלכתיים. פרויד דיבר על מנגנון ההשלכה כמנגנון הגנה, בו האדם משייך רגשות ותפיסות  לא רצויים לעולם או לאנשים אחרים (למשל, אדם המתקשה להכיר בדחפיו המיניים החזקים לא יחווה את עצמו כאדם ייצרי, אלא את סביבתו כמינית ופתיינית). מנגנון ההשלכה מופעל באופן בלתי מודע והמבחנים ההשלכתיים, בהתאם, מנסים לחשוף תכנים פנימיים מתוך התבוננות בהשלכות המתעוררות בתגובה לגירויי המבחן: האופן בו האדם תופס גירוי מייצג את הדרך בה הוא תופס את העולם, את עצמו ביחס לעולם ואת דרכי ההתמודדות המתאימות לו. כך, הופכים גירויי מבחן ניטרליים, למסך עליו "מושלכים" מחשבות, משאלות, חרדות וקונפליקטים פנימיים.

המבחנים השלכתיים כוללים מטלות לא מובנות ורב-משמעיות, כאשר הבקשה לביצוע המטלה היא באמצעות הוראות קצרות וכלליות, ומגוון התגובות האפשריות רב. עמימותם של הגירויים והדרכים הרבות בהן ניתן להגיב למטלות המבחן מאפשרים ללמוד על תפקודו הפסיכולוגי של האדם, וללמוד על הרובד הנפשי העמוק והלא מודע שלו. מקובל להניח שככול שהגירוי עמום ואינו חד משמעי, קל יותר להשליך עליו את העולם הפנימי. ישנם מספר מבחנים השלכתיים, ותהליך הסקת המסקנות וניתוחן תמיד יהיה על סמך השוואה של התוצאות במספר מבחנים. כמו כן, ניתוח המבחנים יעשה ע"י איש מקצוע שהוכשר לכך בלבד.

• מבחן רורשך - מבחן בו מוצגים כתמי דיו כגירוי, והנבחן מגיב באסוציאציות שמנסות לתאר את הכתם כפי שהוא נראה בעיניו.
• Thematic Apperception Test) TAT) - מבחן המורכב מ- 31 כרטיסים ובהם תמונות בשחור- לבן, ברובן דמויות של אנשים. הנבחן מתבקש לספר סיפור מתאים לתמונה שמוצגת בפניו.
• מבחני ציורים - מבחנים בהם מתבקש הנבחן לצייר פריט (למשל דמות אדם) ולספר משהו על הפריט שצייר- להציג אותו מילולית, להוסיף פרטים או לספר סיפור על הציור שצייר.
• מבחן בנדר - גשטלט הוא מבחן מובנה יותר מהשאר, כשהמשימה היא העתקה של צורות המופיעות על כרטיסים. המבחן בודק יכולות ויזו-מוטוריות ורגיש לפגיעות אורגניות, אך יש גם ניתוח תוכן השלכתי לתוצאות המבחן, וכיום הוא חלק מסוללת המבחנים ההשלכתיים המקובלים.
• מבחן השלמת משפטים - נועד לעודד אסוציאציות חופשיות בנושאים שהבודק/מטפל מוצא רלוונטיים וחשובים. המבחן כולל התחלות של משפטים שהבודק/מטפל אומר, כמו: "הייתי רוצה ש...", "אני מאוד מפחד מ..." והנבדק מתבקש להשלים את המשפט במילותיו שלו, תוך כדי מגבלת זמן. התגובה הראשונה שעולה צריכה להיאמר. המבחן יכול להיערך גם בכתב.

בתחילת המאה העשרים הפסיכולוגיה עלתה ושגשגה. נערכו מחקרים רבים בתחום האישיות והתפיסה לשם שכלול דרכי האבחון, ההגדרה וההמשגה של מצבים נפשיים נורמאליים ופתולוגיים. המבחנים ההשלכתיים פותחו כחלק ממחקר זה, ומהר מאוד הפכו לחלק מהאבחון הקליני, ככלי עזר להערכת האישיות. הגדרת המושג אישיות נסמכת על תיאוריות אישיות ועל השקפת עולם פסיכולוגית- דינאמית, הקשה למדידה ולהוכחה. מנגנון ההשלכה, עליו מתבסס הניתוח של תוצאות המבחנים, הוא מושג הלקוח מהגישה הדינאמית; לכן, יש לצדד בעקרונות היסוד של גישה זו על מנת לראות במבחנים ההשלכתיים כלי משמעותי להערכת האישיות. כמו כן, לאורך השנים נערכו מחקרים רבים אשר בחנו את יעילותם של המבחנים בניבוי התנהגות, זיהוי תכונות אישיות והגברת היכולת האבחונית. מחקרים אלו מצביעים על תוצאות שונות ביותר, ותחום האבחון האישיותי-השלכתי שנוי במחלוקת עד היום.

ההתרכזות במטלה מוגדרת יכולה להוריד מבוכה ו"לשבור את הקרח" במפגשים טיפוליים או אבחוניים. גם הידיעה שאין תשובות לא נכונות יכולה להרגיע את הנבדק ולתרום לביטחונו. לפעמים, במיוחד עם ילדים, ניתן להשתמש במטלות אלו באופן משחקי-טיפולי ולאו דווקא כמבחנים. יתרון נוסף הוא שהמבחנים ההשלכתיים מסייעים בהשגת מידע רלוונטי לטיפול, שאחרת היה קשה להשיגו, או שהיה לוקח יותר זמן. הקונפליקטים, הכוחות, המניעים ודרכי החשיבה של הנבחן מבטאים עצמם בדרך בה הוא מבצע את המטלה. יתרון נוסף, במיוחד עם ילדים קטנים או אנשים המתקשים להתבטא מילולית, הוא שמבחני ההשלכה נחשבים פחות תלויים בידע נרכש וביכולת מילולית. מאותה סיבה הם גם נחשבים לפחות תלויי-תרבות.

היבטים שונים של המבחנים ההשלכתיים עומדים לביקורת:

1. ביקורת על סטנדרטיזציה של המבחנים: קשה ליצור סטנדרטים קבועים ומתוקננים להעברת המבחנים, וישנם הבדלים בין העברות שונות שלהם. ההבדלים נובעים בעיקר מהשוני הקיים בין מעבירים שונים ביחסם לנבדק ובדרך מתן ההוראות. הבדלים אלה יכולים להשפיע על תוצאות המבחנים. כלומר, אותו נבדק עשוי להיות מוערך באופן שונה ע"י בוחנים שונים, בניגוד למבחני אינטליגנציה, למשל, בהם הציינון אחיד ואובייקטיבי.
2. ביקורת על ניתוח וציינון המבחנים: שלב הניתוח והציינון אינו אובייקטיבי, אלא תלוי פרשנות ותיאוריה. גישתו, עמדותיו וניסיונו הקליני של הבודק משפיעים על מסקנותיו, ולכן בודקים שונים יכולים לתת פרשנות שונה.
3. ביקורת על המהימנות: מהימנות נמדדת באמצעות העקביות של תוצאות המבחנים לאורך זמן, ועקביות הניתוח ע"י מעריכים שונים. יש מחקרים שהראו שקיימת שונות בין מעריכים שונים, ומצאו שמהימנות המבחנים אינה משביעת רצון. כך גם המהימנות לאורך זמן - נמצא שתגובות של אותו נבדק בזמנים שונים יכולות להיות שונות זו מזו.
4. ביקורת הטוענת שהמבחנים תלויים בנסיבות ומצבים זמניים יותר מאשר בתכונות אישיותיות קבועות.
5. ביקורת על התוקף: תוקף המבחנים, המתייחס לדיוק האבחנה והניבוי הניתנים על סמך השימוש בהם, קשה לבדיקה ואימות. מחקרים שונים הניבו תוצאות שונות בהקשר זה, והנושא מוטל בספק.
6. סיטואציית המבחן עשויה לעורר חרדה, שעלולה להשפיע על תוצאות המבחנים ולעוותם.

עם כול המגבלות ניתן עדיין להשתמש במבחנים השלכתיים על מנת להעלות השערות לגבי הנבחן, אך לשם אבחנה צריך להסתמך על כלים אבחוניים נוספים. ואכן, השימוש בהם היום נפוץ מאוד.

מבחני השלכה משמשים בעיקר לצורך אבחון שנעשה על מנת להתאים לנבדק ייעוץ, הכוונה או טיפול. למשל: לעזור לאדם לבחור במקצוע, לסייע לו בפתרון בעיות אישיות או להתאים טיפול בעת משבר . כיום נהוג להשתמש במבחנים אלה גם לצרכי מיון לתפקידים שונים, על מנת לבחור את המתאימים ביותר לתפקיד. לעיתים משתמשים בכלים מתוך המבחנים תוך כדי טיפול ככלי עזר, על מנת להעלות נושאים שבצורה מודעת לא נוכחים מספיק בטיפול.

1. Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1997) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition.
2. א.ביטמן (דר'), ר.בייט-מרום (דר'),א.בן-עטר,צ.להב (1993) עקרונות ושיטות בהערכת האישיות ובמדידתה (יחידה 5 מתוך: "אישיות: תיאוריה ומחקר") האוניברסיטה הפתוחה.